החלטה בתיק ת"א 54789-12-11

בבקשה זו עותרות המבקשות להצטרף להליך כנתבעות ולחלופין כידידות בית המשפט.

1.         רקע:

(א)          המשיבים 1-7 (להלן:- " התובעים") הם שבעת מוסדות המחקר בארץ המוכרים            כמוסדות להשכלה גבוהה על פי דין. המשיבה 8 (להלן:- " הנתבעת") היא חברה   ציבורית מעורבת על פי חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן:- " חוק        החברות הממשלתיות"), המשמשת כחברת התעופה הלאומית של ישראל.   הנתבעת מחזיקה ברישיון להפעלה מסחרית שנתנה לה מדינת ישראל ולטענת התובעים, מרכזת את עיקר הטיסות לישראל וממנה.

(ב)          בהתאם לאמור בכתב התביעה, עורכים התובעים במסגרת מחקריהם ניסויים בבעלי    חיים (להלן:- " הניסויים"), כולל קופים, אולם לא בקופי אדם. ניסויים אלה      לטענתם, הכרחיים להצלת חיי אדם, פיתוח תרופות ומציאת דרכים לטיפול במחלות    שונות וריפוין וחיוניים לשם פיתוח תכשירים, חיסונים, תיקון פגעים, טיפולי פוריות,          קידום שיטות ניתוחיות ומניעת מגפות. כמו כן, הכרחיים ניסויים אלה לקידום        המחקר המדעי בכללותו.

(ג)            עוד טוענים התובעים בכתב התביעה, שהניסויים נערכים על פי הדין בישראל, בהיתר   מלא ובפיקוח לפי חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1994 (להלן:-      " חוק הניסויים"), שדומה לחוקים בסוגיה זו בארצות אחרות. לטענתם, הם נמנעים         ככל האפשר מניסויים בבעלי חיים ואם נאלצים לעשות ניסויים שכאלה, הם          מבוצעים בחיה הנמוכה ביותר מבחינה התפתחותית. רק כאשר אין אפשרות לבצע       את הניסוי בבעל חיים מדרגה נמוכה יותר, נדרש בעל החיים הקרוב ביותר לאדם וגם אז מדובר בקופים מהמדרג הנמוך ביותר המאפשר עדיין הסקת מסקנות ישימות                לבני האדם.

(ד)          בהתאם לנטען בתובענה, כאשר מבוצעים ניסויים כאמור, פעילות המוסדות     האקדמיים וייבוא הקופים נעשה בהתאמה מלאה להוראות הדין בישראל ותנאי        ההחזקה והבקשה עומדים בדרישות המחמירות ביותר על פי תקנים בין לאומיים.        הרשות האחראית על הפיקוח על הניסויים היא המועצה לניסויים בבעלי חיים       המופעלת על ידי משרד הבריאות ומקבלת דיווח על כל ניסוי שמאושר במוסד            להשכלה גבוהה על פי חוק הניסויים.

(ה)          התובעים טוענים, שהנתבעת הטיסה לבקשת מוסדות שונים, בעלי חיים בכלל וקופים בפרט לצרכי מחקרים שאושרו, במשך תקופה שמעל לעשור, אולם בספטמבר         2010, על רקע לחץ פסול מצד ארגונים קיצוניים המתנגדים לניסויים כלשהם בבעלי    חיים, החלו       להופיע פרסומים שלפיהם הנתבעת לא תטיס עוד חיות לניסויים בחו"ל.          בהתאם לכך, לטענת התובעים, החלה הנתבעת להערים קשיים על בקשותיהם להטיס עבורם קופים לצרכי מחקרים.

(ו)            לנוכח התנהלות זו של הנתבעת, החלו גורמים שונים לשלוח מכתבים למנכ"ל   הנתבעת, מר אליעזר שקדי, החלה חלופת מיילים ושיחות רבות עם גורמים שונים       בנתבעת כדי לקבל תשובה בהירה האם תטיס הנתבעת קופים לצרכי מחקר לפי             בקשת   מוסד להשכלה גבוהה, אם לאו. כך למשל, נשלח מכתב לנתבעת על ידי פרופ' רות    ארנון, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, נשלח מכתב על ידי עו"ד     פפי יקירביץ, היועצת המשפטית של התובעת 2 ואף נשלח מכתב על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות בו התבקשה הנתבעת להודיע בכתב וללא דיחוי האם היא אכן          מסרבת להטיס ארצה קופים למטרות מחקר עבור המוסדות להשכלה גבוהה, ואם        כן, מהם נימוקיה לכך (העתק המכתבים והמיילים שנשלחו לנתבעת בעניין - נספחים        6-10 לכתב התביעה).

משלא קיבלו התובעים תשובה ברורה מהנתבעת לשאלתם, הגישו את כתב התביעה שבכותרת בו הם עותרים מבית המשפט לתת צו עשה קבוע לנתבעת המורה לה להטיס עבורם בעלי חיים, בין היתר קופים, לצרכי מחקר ביו רפואי.

(ז)           בכתב הגנתה טענה הנתבעת שהתובעים מבקשים להתערב בשיקולים עסקיים לגיטימיים של הנתבעת שהיא חברה עסקית הרשאית להחליט כחלק ממכלול     שיקוליה העסקיים על מדיניותה בנושא הטסת בעלי חיים בכלל וקופים בפרט          המשמשים לניסויים ואין להתערב בהחלטתה זו. עוד טענה הנתבעת שבפני התובעים    עומדות דרכים נוספות להטיס כל מטען שיש ברצונם להעביר ושאין אף ערכאה      שיפוטית בעולם שהתערבה בשיקולים עסקיים בדרך של הוצאת צווים כדוגמת אלה            המבוקשים כאן. לבסוף טענה הנתבעת, שברוב הקווים בהם היא פועלת, פועלת          לפחות         עוד חברת תעופה אחת המקיימת טיסות ישירות מישראל ולכן אין כל הכרח          להתערב דווקא בשיקוליה העסקיים של הנתבעת וכן שלא מוטלת על הנתבעת חובה להוביל מטען כלשהו, לרבות מטען קופים למחקר רפואי.

(ח)          לדיון שהתקיים לפניי ביום 6.2.12 התייצב עו"ד יונתן שפיגל מעמותת תנו לחיות           לחיות, המבקשת 1 (להלן:- " המבקשת") וביקש שהעמותה תצטרף כנתבעת להליך.        בהחלטתי קבעתי שהמבקשת תגיש בקשת הצטרפות ולאחר הגשת תשובות תינתן         החלטה. בנוסף ביקשתי לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה העולה     בתביעה.

בהתאם לכך, הגישו המבקשת ושלוש עמותות נוספות הפועלות למען זכויות בעלי החיים (להלן:- " המבקשות") את הבקשה דנן. לאחר שהוגשו תשובות לבקשה ותשובה לתשובות, הגיעה עת ההכרעה.

2.            טיעוני הצדדים:

טענות המבקשות:

ב"כ המבקשות העלה בבקשה טענות מטענות שונות שעוסקות בהליך לגופו. מאחר שהחלטתי זו עוסקת בבקשת המבקשות להצטרף להליך כנתבעות, איני נדרשת לטענות אלו בשלב זה. להלן אביא את תמצית טענות המבקשות הרלוונטיות לבקשה דנן.

(א)                המבקשות מייצגות את קולם של הנפגעים המרכזיים מההליך, הם בעלי החיים. המסע שעוברים בעלי החיים שהטיסה היא רק שלב אחד מתוכו כרוך מצידם בסבל וייסורים, וזאת כאשר יש מקורות בארץ להשיג בעלי חיים לצורך ניסויים שאינם מחייבים את הסבל הכרוך בהטסה שלהם, כגון חוות מזור, חווה לגידול קופים לניסויים, שלוחה של החברה הבינלאומית "הרלן" ועוד. לנתבעת אין כל מומחיות בנושא זה ורק צירוף המבקשות יביא שיקולים אלה לפני בית המשפט.

(ב)                צירוף המבקשות להליך דרוש גם לנוכח העובדה שהן מייצגות את הקול הציבורי והאינטרס הציבורי שהביא את הנתבעת להפסיק להטיס בעלי חיים לניסויים וראוי שאלה יהיו מיוצגים בדיון. לא יעלה על הדעת, שקולו של הציבור שהביא לקבלת ההחלטה של הנתבעת שלא להטיס בעלי חיים, לא יישמע בהליך שנועד לבטל החלטה זו. תובע אינו יכול לבקש סעד הפוגע בפלוני ובו זמנית להתנגד לצירופו של פלוני להליך.

(ג)                  בשיטתנו הדמוקרטית קיים אינטרס ציבורי מובהק בשימור זכותו ויכולתו של הציבור להשפיע על התנהלות תאגידים, ולכן יש למנוע מגורמים אינטרסנטיים להשתיק את קול הציבור שדורש באופן חד משמעי להפסיק הטסה של בעלי חיים לצורך ניסויים על ידי הנתבעת.

כמו כן, יש להחיל על התובעים את הכללים הנוקשים נגד תביעות שזכו בעולם לכינוי תביעות SLAPP - Strategic Lawsuits Against Public Participation - מדובר בהליכים שנועדו להתיש ארגונים פעילים חברתיים המנסים לשנות מציאות חברתית ולקדם רפורמות עמוקות בציבור. ניסיון התובעים להפוך את בית המשפט לכלי למניעת השינויים החברתיים שבאים לידי ביטוי בהחלטת הנתבעת להימנע מהטסת בעלי חיים לניסויים הוא מאפיין מובהק של תביעת SLAPP. גם מטעם זה מן הראוי לצרף את המבקשות להליך.